רוקחת סיפורים

איך זה שבסיפורי עם רוסיים תמיד המכשפה נותנת סליל צמר והדרך נפרסת ואילו אני עם וויז פונה לכיוון הלא נכון? על כך בפוסט החדש בבלוג

גלגולים של חתולה שחורה ושלי,כל פעם נשזרים בעבר ובעתיד. מכשפות וחתולת שחורות. כמו סכמת' החתולה המצרית

אני מסיימת את שיחתינו מבלי להיפרד, יודעת שבאמירתה "הביתה", היא מתכוון למלון מזדמן, כי למרות שיש בבעלותה כמה בתים המפוזרים על פני מספר ארצות, היא חיה בבתי מלון, כאילו מצפה בכל רגע לשמוע את קול האלוהים מצווה: "לך לך מארצך , ממולדתך ומבית אביך אל הארץ אשר אראך".

איך יודעים שאוהבים ואילו סיפורי עם מחליטים אם זאת אהבה ומה טעמה? על ט"ו באב, ולנטיין דיי ואגדת עם רומנית, כל אחד וההסברים שלו לאהבה. אהבתם? תקראו ותכתבו לי מה אהבתם

אינני יודעת אם בשל אפקט הקורונה והסגר או מאיזו סיבה טמירה ונשגבת נלכדתי ממרחבי המרשתת, מחפשת את דרכי אל חוף מבטחים. לא רק אני, גם ובמיוחד ילדים וילדות בכל גילאי ההתבגרות הלכו לאיבוד ביער המרשתת , שפרשה את זרועותיה לכל עבר ולכדה את רגשותיהם במסך 15 אינטש

מה בין קשת וטרנסדיגיטל - הרצון של ילדה להפוך לדאטה ולחיות כך חיי נצח? האם התפתחנו או שאנחנו רק בני אדם שחותרים להפתחת ולהיות יותר. על מחשבות פילוסופיות בעקבות קשת, ירח ומנתח פלסטיק.

ומאז ועד היום אני מביטה בערגה על שדות ירוקים מעבר לגבול, ותוהה מה יקרה אם רק אחצה לצד השני? היחזירו אותי לביתי ולמטלות חיי המשמימות או שמא ימצאו בי תועלת אי שם בארץ נכר - מחשבות על היותה אסתר המלכה הנבחרת. על ידי מי ומתי? ומה הקשר בין אסתר המלכה למלכות? הכל בפוסט החדש בבלוג

יום הולדת? שמחה? ציון אירועים מיוחדים? החיים שלנו נתקעו ואין לנו את מי להאשים. האמנם? אני מציעה לכם מבט קצת שונה על מה שקורה, על מי שקורה וסיפור מסכם על חסידים וילד בן 5 שהוא יותר חכם מכמה ראשי ממשלה שאני מכירה. מוזמנים לקרא

לא הכל פוליטיקה אבל אין ספק שהפוליטיקה מכניסה אותנו לסרטים, או במקרה שלי לסיפורים, והפעם סיפור על האל הטורקי ביבי וכץ, או יותר נכון המח האנושי והמעוות. שלי. אולי בכלל הוא שלהם?

רגע לפני קבלת החיסון השני שמעתי כל מיני שמועות על המהות של החיסון ועד כמה שהוא לא יעיל, ושבעצם אנחנו צלחת פטרי אחת גדולה של 9 מליון איש. ואני חלק מהצלחת הזאת. הפסקתי לנשום. והיד כאבה מאוד עוד לפני החיסון. האם עברתי את החיסון השני או עברתי את הכביש למנתגדיו? הכל בסיפור שכתבתי

אוקי, אמרתי לעצמי, אז אני רוצה לרדת במשקל, אבל לא לוותר על פחמימות ושוקולדים ומדוע עלי להילחם כאשר האשמה בגוף שקבלתי, הוא זה שהחליט לפתוח במלחמה נגדי. לא שיניתי דבר בתפריט, תמיד אהבתי לחם ותפוחי אדם, וחיינו יפה בשלום בין ארוחה לארוחה, נישנשתי שוקולדים ובמבה, ולא היו שום תאי שומן מיותרים.

יום הולדת שמח, בן. דרכו של סגר לגרום לתחושת מחנק ולפזר עננים שחורים גם כשהשמש זורחת. איזה כיף להבין ששוב בארוחת שישי תשבי לשולחן עם עצמך, ובמקרה הטוב החתולה השחורה תועיל בטובה להצטרף לארוחה, וכך נחגוג יום הולדת