הדרך אל פרשת השבוע

פרשת תולדות מזווית אישית, או גרסת הבמאי , מבוא לפוליטיקה מודרנית עתיקה? ועל הדרך הורות כפי שמצטיירת מאבות ואמהות האומה

מחשבות אישיות על פרשת השבוע, דמויות של נח ואברהם בראי עכשוי, ושאלה אחת האם מנהיג שדואג להצלתו הפרטית יכול לתקן את העולם.

פרשת " כי תצא " אמנם נשמעת מאד לוחמנית, אך בצלילה עמוקה אל הפרשה מגלים רבדים נוספים. דרישות מוסריות מהאדם, השאלה האוניברסלית האם המלחמה בין אור לחושך, טוב ורע חייבת להסתיים בכליון של אחד מה או ישנה דרך אחרת. מוזמנים לצלןל ולגלות

בפרשת עקב אני פוגשת מנהיג אמיתי, אדם בשר ודם. מנהיג שמוותר על חייו הפרטיים ובכל זאת מוכן להקריב את חייו על מזבח טובת העם

בפרשת ואתחנן משה מתחנן להמשך מנהיגות אך נראה כי האל בוחר בטובת העם, מה שהביא אותי לסינתזה בין פוליטיקאי של אז לאלו של היום, ואיך כל זה קשור לטולסטוי

בין פרשת פקודי והצבעות על התקציב, הדרישה לשקיפות מוחלטת עד אשר אפילו המבקר הדקדקן ביותר לא יוכל למצוא חריגות ומנהיג שאכן נשא בנטל העם ולא לקח לעצמו דבר.

פרשת מטות מזמנת לנו הצצה אל נפש. פנימה, לחקור את גבולות המוסר והחסד. לבדוק האם הציווי שאנו מאמצים אכן אלוהי או נובע מאגו של אדם שסיים את דרכו.

כשעלילות דם מסתבכות ואין אחראי על המצב, היכולת לקחת אחריות תוך סיכון חיים פרטיים מצליחה לא רק להציל אלא אף להוציא את האמת לאור. וכך בין שבת זכור לציווי אלוהי על מחיקת עמלק נולד עוד סיפור

הרהורים על פרשת נח והמבול, הקשר בין דמוקרטיה לשחיתות, אגדת ילדים כמשל

הרלוונטיות של פרשת השבוע לחיי היום יום, המעגל החוזר על עצמו כל שנה מחדש, עם טוויסט אישי. והפעם בראשית כמפה לחיים

פרשת בא כמסר עכשוי המנסה לתת עצה איך להתמודד מול שליט עקשן המוכן להקריב את עמו וארצו על מזבח האגו. אך לא פחות חשוב הכח האיתן של התקווה

מה בין מבול, העדר התיחסות לנשים וחמס. מתי התעוררו רחמי האל ומה הקשר לבינת הלב