השביל לאגדות #רוקחת סיפורים

מה ההבדל בין מנהיגות שעומדת בפרץ לבין "אדישות מסודרת"? בפוסט חדש על פרשת כי תישא, אני, מחברת בין משה רבנו, דוד המלך וטולסטוי למציאות של 2026. קריאת חובה על אחריות ונוכחות.

ניתוח מרתק של שתי גישות הנהגה בפרשיות תרומה-תצווה: משה המגמגם מול אהרן בבגדי התפארת. למה התורה בחרה דווקא במנהיג ללא כריזמה, ואיך זה קשור למתח שבין "מצפן" פנימי ל"עגל" נוצץ?

פרשת תולדות מזווית אישית, או גרסת הבמאי , מבוא לפוליטיקה מודרנית עתיקה? ועל הדרך הורות כפי שמצטיירת מאבות ואמהות האומה

מחשבות אישיות על פרשת השבוע, דמויות של נח ואברהם בראי עכשוי, ושאלה אחת האם מנהיג שדואג להצלתו הפרטית יכול לתקן את העולם.

פרשת " כי תצא " אמנם נשמעת מאד לוחמנית, אך בצלילה עמוקה אל הפרשה מגלים רבדים נוספים. דרישות מוסריות מהאדם, השאלה האוניברסלית האם המלחמה בין אור לחושך, טוב ורע חייבת להסתיים בכליון של אחד מה או ישנה דרך אחרת. מוזמנים לצלןל ולגלות

בין פרשת פקודי והצבעות על התקציב, הדרישה לשקיפות מוחלטת עד אשר אפילו המבקר הדקדקן ביותר לא יוכל למצוא חריגות ומנהיג שאכן נשא בנטל העם ולא לקח לעצמו דבר.

פרשת בא כמסר עכשוי המנסה לתת עצה איך להתמודד מול שליט עקשן המוכן להקריב את עמו וארצו על מזבח האגו. אך לא פחות חשוב הכח האיתן של התקווה

מה בין מבול, העדר התיחסות לנשים וחמס. מתי התעוררו רחמי האל ומה הקשר לבינת הלב

זיכרון ילדות על “די שװאַרצע נאכט” – הלילה השחור של חג המולד בקהילות אשכנז. סיפור על פחד היסטורי, מנהג של שתיקה, ושאלה אחת של ילדה שהובילה את סבה לתיקון עולם קטן, שקט ואנושי.

הרהורי על טקסטים מההגדה של פסח לימדוני פרק באמונה ומעשה. אשה קטנה אחת עם גרזן לימדה פרק בהילכות ההישרדות. כאשר הניפה גרזן וסירבה להיכנע ללא קרב.

חוגגת 54 שנים לעלייתי לישראל ועל הדרך משתפת אתכם בריח החרות ואמונה בניצחון הרוח והריח

בין פלאי הטכנולוגיה לקשיים של בני דורי להסתגל, לבני הנוער שנולדו עם הסמארטפון ובטוחים שזה מספיק, להגדיר עליונות. חוזרת אל אגדות ילדותי , והפלא ופלא, כדי לגדל תפוח אדמה למאכל או לוויסקי, צריך קצת יותר מגאונות במחשב.