השביל לאגדות #רוקחת סיפורים

איך יודעים שאוהבים ואילו סיפורי עם מחליטים אם זאת אהבה ומה טעמה? על ט"ו באב, ולנטיין דיי ואגדת עם רומנית, כל אחד וההסברים שלו לאהבה. אהבתם? תקראו ותכתבו לי מה אהבתם

אינני יודעת אם בשל אפקט הקורונה והסגר או מאיזו סיבה טמירה ונשגבת נלכדתי ממרחבי המרשתת, מחפשת את דרכי אל חוף מבטחים. לא רק אני, גם ובמיוחד ילדים וילדות בכל גילאי ההתבגרות הלכו לאיבוד ביער המרשתת , שפרשה את זרועותיה לכל עבר ולכדה את רגשותיהם במסך 15 אינטש

ומאז ועד היום אני מביטה בערגה על שדות ירוקים מעבר לגבול, ותוהה מה יקרה אם רק אחצה לצד השני? היחזירו אותי לביתי ולמטלות חיי המשמימות או שמא ימצאו בי תועלת אי שם בארץ נכר - מחשבות על היותה אסתר המלכה הנבחרת. על ידי מי ומתי? ומה הקשר בין אסתר המלכה למלכות? הכל בפוסט החדש בבלוג

אוקי, אמרתי לעצמי, אז אני רוצה לרדת במשקל, אבל לא לוותר על פחמימות ושוקולדים ומדוע עלי להילחם כאשר האשמה בגוף שקבלתי, הוא זה שהחליט לפתוח במלחמה נגדי. לא שיניתי דבר בתפריט, תמיד אהבתי לחם ותפוחי אדם, וחיינו יפה בשלום בין ארוחה לארוחה, נישנשתי שוקולדים ובמבה, ולא היו שום תאי שומן מיותרים.

יום הולדת שמח, בן. דרכו של סגר לגרום לתחושת מחנק ולפזר עננים שחורים גם כשהשמש זורחת. איזה כיף להבין ששוב בארוחת שישי תשבי לשולחן עם עצמך, ובמקרה הטוב החתולה השחורה תועיל בטובה להצטרף לארוחה, וכך נחגוג יום הולדת

9 חודשי קורונה, גרמו למצב הרוח לרדת ולמשקל לעלות. כמו 9 ירחי לידה. הגיע הזמן לעשות משהו בנושא, זה הזמן להפיל את שלטון האימה נגד ידידי הפחמימות והסוכרים. מי מצטרף למאבק ונוכיח שאפשר אחרת?

סיפור אישי מזכרונות ילדותי על שבת בראשית, קומוניזם במוסקבה, רצון לשינוי וכנסיה טבועה. איך הגלגל חוזר על עצמו, ואיך בעיקר אפשר להחליט אחרת.

ברוסיה חג סוכות היה חג קר, כל כך קר עד שקיבלתי פטור מהסוכה. בישראל - זהו חג שמח, חג של משפחה, אבל השנה קיבלתי ממנו גם פטור, והרי מפסח אנחנו בפטור האחד מהשני. אז איך חוגגים חגים בנבצרות? והאם חג הסוכות הנוכחי הוא אבידה בהפקר?

רגע לפני יום כיפור, בטני כל כך מלאה, על מה שקורה, על מה שקרה ועל מה שיקרה. ניסיתי לעשות סדר בראש - ולשאול את עצמי מה יש ואיך מתקדמים עם זה הלאה. נזכרתי בסיפורי צדיקים חכמים, שאם המנהיגים שלנו היו, טיפה, מכירים את מוסר ההשכל שלהם, אולי הכל היה נראה יותר טובה. על 5 חטאים בין האדם לאדם. מוזמנים לקרא

"במעגלים של החיים נאחזים באנשים" אבל מה עושים כשהילדים עוזבים את הקן, במי אני אאחז, ואת היד של מי הם יאחזו כעת? סיפור על איך וממי למדתי להיות אמא.

בעידן האינטרנט, כשכל הגיג נעלם במהיר המקש, ולאף אחד אין כוח או רצון לקרוא טקסטים ארוכים, דומה שקל יותר לדבוק בסיפור בעל פה, או להיסתפק בשתי שורות בפייסבוק ולהעלם אל תהום השכחה,למדתי שלמרות הכל או דווקא בגלל, עדיין יש חשיבות לכתיבת מכתבים, זו הדרך לשמור על דמויות יקרות לנצח, ועל הדרך גם לשמור על השפיות.

אגדת ילדים שהיא מוסר השכל למבוגרים, מתורגמת ומעובדת כנספח לפרשת נח. בין דמוקרטיה לדיקטטורה, בין קריצה ילדותית לעולמות היראה של המבוגרים