בין המבול לדמוקרטיה

בין מבול לדמוקרטיה או יותר נכון בין דמוקרטיה למבול.

"נח איש צדיק תמים היה בדורותיו את האלוהים התהלך נח"

המספר המקראי מקפיד להכיר לנו איש חסר עמוד שדרה,

 המקבל פקודות ללא עוררין 

ולמרות שהוא שומע כי נגזר על האנושות להיכחד

 אינו עושה דבר כדי להשפיע עליהם.

 נח בונה מקלט פרטי לעצמו ובני ביתו,

 אמנם הוא מכניס למקלט הזה גם חיות וציפורים אחדות,

 אבל אם נתבונן במעשיו לא נראה איכפתיות לגורל זולתו והישרדותו. 

האיש גם לא מתווכח עם שופט כל הארץ כדוגמת אברהם במקרה של אנשי סדום,

 משל מאמין שכל אחד וגורלו בידיו. 

והאל לא מבקש או דורש מנח לנסות להשפיע על בני האדם

 כפי שעשה בסיפור יונה ונינווה, הוא פשוט גוזר ומקיים. שופט ותליין כאחד.

 אך מה עורר את זעמו של הבורא עד שאינו מוכן לאפשר לברואיו לתקן את דרכיהם?

 "וירא אלוהים את הארץ והנה נשחתה כי השחית כל בשר את דרכו על הארץ"

הייתכן שהאל לא ראה את תהליך ההשחתה בהתההוותו?

 ואם ראה מדוע לא עצר אותם בטרם יהיה מאוחר? 

אלא מה, הלא בצלמו נברא האדם,

 ואם כך ניחן בחכמה בינה ודעת, ברצון לעצמאות ואינדיבידואליות .

  ודווקא כאן היה המכשול הגדול כי ככל שהם פרו והתרבו

 ללא שליטה וחוקים ברורים כך השעמום גבר והחלו לחפש ריגושים 

כמו בסיפור ילדים של קורני צ'וקובסקי

 :" TARAKANISHE " או בתרגום חופשי " המקק" 

הסיפור מתחיל בדמוקרטיה מושלמת, כל אחד יכול ועושה מה שבא לו,

 דובים על אופניים, חתולים במהופך, זאבים רוכבים על סוסים וכולם נהנים ממאכלי גורמה ועוגיות עד אשר מופיע הרודן – הלא הוא הTARAKAN . 

 החופש לבחור ככל העולה על הדמיון הביא את הרודן התורן להוריד מבול של אש וגופרית על העולם וטרם נולד אברהם שיביא לאיזון בין הדמוקרטיה החופשית לדיקטטורה מוחלטת.