רשימת יום הכיפור שלי


הסבא משפולי, בכל ערב כיפור היה מתיישב ליד שולחן כתיבה כבד, מוציא מחברת עבה ומתחיל לעשות רשימות

בטור אחד כתב את חטאיו, וכמובן גם את מעשיו הטובים זכר לציין , ובטור השני את חטאיו ומעשיו הטובים של הבור.

כשהיה מגיע לשורת המאזן , להפתעתו גילה שאמנם חטאיו מרובים אך אלו של בורא העולם מרובים וקשים יותר.

וכך היה מסכם: אמנם חטאתי ופשעתי, אך אתה ריבונו של עולם פשעת כפליים, בגדת בעמך והפקרת אותנו להבל וריק, 

אור האלוהים, איפה אנחנו בתור אנשים ואיפה הוא? איפה האלוהים כשצריך אותו ביום כיפור ובזמן קורונה

נדים ונעים ברוח, ולא מוצאים מנוח. אך לעומתך חיינו רק רגע חולף, ואיננו יכולים לחכות 1000 שנה לגאולה שתבוא.

וכך גם אני 

וכך גם אני התיישבתי ליד המקלדת במחשב של בתי, המונח על שולחן האוכל במטבחה, והחלטתי לערוך רשימה.

אך ברגע שאצבעותיי נגעו בקלידים, בחילה קשה אחזתני, וקיא של מילים קשות עלה בפי.

אמנם ערב כיפור, וברצוני למצוא מחילה ומנוחה ביום הקדוש, ברור שישנן גוויות נפגעי מילותיי , הלא העולם נברא במילה, ומי יודע כמה שדים ורוחות בראתי.

וכך מלאת זעם אני מכה באותיות שמחזירות כאב אנחה לאצבעותיי, ופני נשקפות מהמסך.

"שן קשת ענן"

ובאותו הרגע אני מבינה שבעצם רק את עצמי אוכל לראות משתקפת, ובעודי מהרהרת במילים הנכונות , מתנגנת  תמונה של תכנית טלוויזיה ישנה "קשת וענן", ופרצופו עטור התלתלים של ניקו ניתאי מופיע בדמיוני ומספר: חסיד אחד נאלץ לנסוע למדינה אחרת וחשש מאש לעזוב את רבו, איך יסתדר לו לחיות בניכר ללא העצות הטובות של הרבי? 

וכך עונה לו הרב (בפיו של ניקו) לכל מקום שתלך תראה את התשובה מול עיניך. היה ויצאת לרחוב ופגשת אנשים טובים, מעשים ראויים, תשמח ותדע שזה אתה. אך היה ותראה אדם רע, מעשה נבזה, רוץ מיד לביתך ותקן, כי גם זה אתה."

אין אנו מסוגלים לראות ולכעוס על דברים שאינם בנו, זה כמו לשבת ליד שני סינים, ולהקשיב לשיחתם, הם יכולים לברך או לקלל והדבר לעולם לא ישפיע עלינו, כי מדברים הם בשפה זרה.

בין אלוהים לאדם, סיפורי חסידים, סיפורי צדיקים, סיפורי חז

רשימת הכיפור שלי: "על דעת הקהל ועל דעת המקום, אנו מתירים להתפלל עם העבריינים"

לקחתי כמה שאיפות , והבחילה עברה, עכשיו אוכל לגשת לרשימת הכיפור שלי, ומאחר וכפי שאומר התלמוד, האלוהים מדבר ועונה דרך מעשיהם ודבריהם של אחרים הרי ,בטור שלי ברור מה אכתוב, אך בטור חטאי האלוהים, את מנהיגי ומשפעי העולם, הלא ללא התערבותו הפעילה לא היה להם את היכולת, או כפי שאמרו חז"ל :" אין האבן נופלת מטה אלא אם כן הוחלט עליה מלמעלה."

1.התעוררתי לבוקר של צו 8 לרופאים פרטיים, ולהחלטה להעבידם בכפיה, ואני בעוונתי הרבים, עם הסבתא שגידלה אותי, מיד קפצתי לזכרון אחר, לאחיינה ההרופא של סבתי, שהוצא להורג, בצו נשיאותי, במשפט הרופאים של סטאלין.

2 . מצהלות הפעמונים לחתימת הסכם שלום עם אבו-דאבי ובחריין , אופוריה אחזה בכולנו, הכלכלה של ארצות הברית תצמח, הלא צריך לעזור לידיד אמת בזמן משבר כלכלי- קורונה, ואנחנו נרוויח עוד מדינה מוסלמית עם נשק מתקדם. יחי!!!

3. הפגנות הענק בבלפור ועל הגשרים מחממות את הלב והנפש, הן כל כך מועילות לשף המומחה שיושב על כס השלטון, הלא כל טבח מתחיל יודע, שכאשר משתמשים בסיר לחץ, חשוב לשחרר את כפתור הקיטור, אחרת הסיר עוד עלול להתפוצץ , והפסטה תעוף לתקרת המטבח במקום לשמש כארוחה. עלו והצליחו, או אולי אם כוונתכם לשנות כנה, תלמדו מהשף.

4. גולת הכותרת, פאר היצירה של פרעה מלך מצרים, סליחה טעות בהקלדה, ראש ממשלת ישראל, ראה כי מנוס ויש רק פתרון אחד, להטיל סגר כללי על עמו, אכן קורונה מסוכנת, אין עוררין על כך, אך מדוע רק סגר, תציע לכולנו, כמו בימי קדם, ללכת לישון בארון קבורה, כך לא יצטרכו לעמול קשה בקבורתינו, או אף עדיף, שכבר נכרה לעצמינו בור קבר ונחכה למלאך הגואל, אך מאידך תוהה אני על בנימין גנץ, הבחור בכל זאת למד פעם בישיבה תיכונית, וכנראה נשכח ממוחו הטרוד המדרש על הפסוק :" וילך איש מבית לוי ויקח בת לוי" , אומר המדרש, שמרים אחותו של משה, ( בטרם נוצר) הלכה אל אביה, שהחליט לפרוש מאשתו כדי לא להיות אחראי על רצח, וכך אמרה " הרשע ציווה רק על הבנים, ואתה גוזר על כולם כליה"

אכן קורונה מסוכנת, וצריך להישמר, אך הבדידות מסוכנת לפעמים אף יותר מהמוות, והמצב הכלכלי מסוכן לא פחות , כבר אמרו חז"ל 

אין קמח - אין תורה.

5.המשבר הכלכלי בארה"ב מחריף, ודונלד טרמפ שכשל בניהול המשבר, לא חדש, כשל ופשט רגל גם בכמה עסקיו, אבל כמו שועל זקן, מצא פתרון ולו זמני,כי מה איכפת לו כמה גויות יהיו אחרי לכתו, הזמין את ידידו הנאמן והטוב של האדם , הלא הוא ראש ממשל ישראל, ולא חלילה שר החוץ או שר הביטחון , וחתם פומבית על עלה תאנה למכירת נשק מתקדם.

תפילה ביער, איפה אפשר להתפלל בכיפור בזמן קורונה, סיפורי חז

מסורת התפילה היחידנית

ובכל זאת ולמרות הכל לעמינו יש מסורת עתיקת ימים, ואבחר ללמוד ממייסד תנועת החסידות, הלא הוא רבי ישראל הבעש"ט,

 בערב יום כיפור אחד הלך רבי ישראל עם תלמידיו לתפילת כל נידרי בבית הכנסת הגדול של העיירה, נכנס הבעש"ט פנימה, ומיד ברח, שאלוהו תלמידיו :" מה קרה רבי?" 

ענה להם :" אי אפשר להתפלל במקום הזה,  כל התפילות של האנשים תקעו את שערי שמיים, נלך נא אל היער."

 וביום כיפור הבא עלינו לטובה, לא אלך לבית כנסת, הקרוב 100 - 200 מטר מפתח ביתי, אלא ארחיק קצת יותר אל היער, ושם בטוחני שתפילתי תישמע.

אהבתם את הסיפור ?בשביל שנוכל להיפגש בסיפור הבא ,תלחצו על הלינק תקבלו את הסיפור שאני רוקחת עבורכם בe-mail

הערות
* כתובת הדואר האלקטרוני לא תוצג באתר.