אסתר המלכה או המלכה אסתר


בכל שנה לקראת אמצע חודש אדר, אני נתקפת במין כעס מהול בחרדה.

חג פורים על שלל צבעיו ותחפושותיו לא שימח אותי אף פעם, ואם תאמרו שאין ילד או מבוגר שלא שש להתחפש, הרי אני מעולם לא הייתי זקוקה לסיבה לתחפושת, כל יום יכולתי לחבוש כובע או פאה לטעמי, ואפילו לעשות קרחת, ובאשר לבגדים, גם כאן נתתי דרור לדמיון ולבשתי כל מה שנראה יפה בעיני.

אף אחד לא שואל לרצונה של אסתר המלכה

הסיבה שאינני אוהבת את החג נעוצה דווקא במלכה אסתר, אף אחד לא שואל לרצונה, לא כששולחים אותה לארמון המלכות, ואף אחד לא מתעניין ברצונה כשזורקים עליה את האחריות על גורל העם.

ואולי זה בעצם גורל כל הבנות, ולנשים בוגרות מתייחסים אחרת?

אסתר המלכה או המלכה אסתר

"נשים דעתן קלה" - אמרו חז"ל וחרצו את גורלנו לנצח נצחים.  ועולה בעיני דמותה של הנערה שהחליטה להמרות את צו הוריה ורבניה, ולברוח עד לארץ אויב מגורל שהתוו לה.

אינני יודעת מה איתכם, אך בהחלט לא פעם רציתי לברוח, ואף נשאתי תפילה: " ואמר מי יתן לי איבר כיונה אעופה......" וכשבאחד הקיצים אמי לקחה אותי לנפוש אצל דודתה באוקראינה, לקחתי יוזמה בידי וברחתי.
ביער הקרוב לכפר השתכן שבט צועני, וממש אהבתי את הצלילים והניחוחות שבקעו מסביבת. אמנם שמעתי סיפורים על צוענים שחוטפים ילדים עבור כופר, אבל אני רציתי להצטרף אל השבט, אז לא חששתי כלל.

אלא מה, אולי בגלל שהייתי בעייתית ודמיתי יותר לילד מסיפוריו של או. הנרי והם העדיפו להיפטר ממני מהר, או שמא בשל העובדה שבעלה של הדודה היה קצין בכיר וסוג של מוכתר הכפר, הוחזרתי תוך שעה קלה לביתם בתוספת סל מתנות פיוס.

הנערה שחצתה את הגבול

ומאז ועד היום אני מביטה בערגה על שדות ירוקים מעבר לגבול, ותוהה מה יקרה אם רק אחצה לצד השני? היחזירו אותי לביתי ולמטלות חיי המשמימות או שמא ימצאו בי תועלת אי שם בארץ נכר.

ובעודי כלואה בכנפי דמיוני, אני כל כך מבינה לליבה של הנערה שברחה מעבר לגבול - ומתברר שגם לה יש קרוב מכובד שרוצה אותה בצד שלו של הגבול, וכולם מתארגנים לעזור ולהחזיר את הכבשה הביתה.
ולמה אני מופתעת, הלא תמיד דאגנו לפדות ולהחזיר את שבויינו ותועינו , אספנו כספים, הפעלנו קשרים שילמנו כל מה שנדרש רק כדי שהילד האובד יחזור לביתו.

פדיון האדם על פי ערכו?

לא ולא אומר לנו התלמוד: פודים אדם כפי ערכו, ואיך יודעים מה ערכו? בודקים חשבון בנק? מעמד חברתי?
לא ולא אלא, לפי מחיר העבד בשוק, ובמילים יותר פשוטות, לוקחים שכר מינימום ומכפילים במספר שנות עבודה עתידית.

אם כך מובן מדוע אברה מנגיסטו, עדיין במקום אליו עבר, בחור חולה נפש, לא יתרום דבר לחברה, ואילו הנערה תוכל לא רק לעבוד, אלא גם ללדת תריסר זעטוטים שברבות הימים יתרמו את חלקם.
אם כן ברור שכל אחד ואחת צריך להירתם למשימה ולתרום מעשר או יותר שיהיה למדינה מספיק כסף לשלם כופר בעבורה.
ובמחשבה שניה, אולי זו בכלל תוכניתו הסודית והגדולה של האלוהים, לגרום לעמו לחזור ולהיות אור לגוים.

תחשבו מעכשיו האל ישתול רוח נדודים בלב נערותינו, והם ידדו עד לאפריקה למדינות העולם השלישי, שידם אינה משגת לקנות חיסונים נגד מלריה, אז נגד קורונה?

רק בחלומם הפרוע, והנה לפי אותה תוכנית אב בהגיע אסתר המלכה אל שבט זולו, או חוטים או תציבו לבד את השם. מדינת ישראל, בשם העם תקנה להם חיסוני "ספוטניק" ובאה המגפה אל קיצה. 

פורים שמח ילדים, עוד מלכת אסתר נולדה.

אהבתם את הסיפור ?בשביל שנוכל להיפגש בסיפור הבא ,תלחצו על הלינק תקבלו את הסיפור שאני רוקחת עבורכם בe-mail 

הערות
* כתובת הדואר האלקטרוני לא תוצג באתר.