כשצאתי אתמול לפנות בוקר חדורת רוח אמהות לעזור לבני, ידעתי ללא צל ספק כיצד אבלה את היום.
עונג ושמחה מילאו את יישותי.
אלא שלאלוהי הייתה תוכנית אחרת, וכך בעומדי מול דלת הכניסה לביתו של הבן, קבלתי הודעת סמס.
דניאל הבריא והלך לגן.
הבוקר התחיל במרץ רב, נראה שהיקום הולך לקראתי והכל הסתדר מעצמו.
הנהיגה ללימודים הייתה חלקה וללא פקקים ואפילו הצלחתי להגיע לפני הזמן
צלצל הטלפון :
השיעור התבטל, המצב הבטחוני..
כאן הפסקתי להקשיב, שוב מישהו צוחק עלי?
חזרתי הביתה רק כדי לשמוע הזעקה ונחיתת טיל
והדובדבן שבקצפת :
טכנאי בזק הבריז
קונספירציה קיומית או דרך החסידים
חסיד אחד יצא מביתו שבמוסקווה והלך ברחוב הראשי, עצר אותו שוטר חמור סבר ושאל:
"לאן פניך מועדות ז'יד?"
החסיד הרים מבטו אל על וענה : " אינני יודע "
כעס השוטר וגרר את החסיד לתחנת המשטרה.
הקצין התורן פנה אל החסיד ושאל :
"מדוע אתה מסתיר את יעדך ? ברצונך להעצר?"
התעורר החסיד ולחש : מניין היה לי לדעת שאגיע לתחנת המשטרה, כשיצאתי לבקר את רבינוביץ'?