סיפור לשבת

סיפור לשבת. ליאיר נתניהו

מאת: רוקחת סיפורים.

גדלתי עם סבא שהיה מאד גאה במוצאו מבית דוד, השכם והערב נהג להעיר :

"אל תשכחי מאיפה באת, חשבי איך דוד המלך היה נוהג"

ומילא אם זו היתה דרכו לחנך אותי, אבל ההתנשאות לא כוונה רק אלי, גם סבתי האחרת, זו שהיתה יהודיה פשוטה, נהגה בצנעה ובחסד, זכתה להנות משוט לשונו. לפעמים כשהרגישה שנדחקה לפינה מעליבה וחשוכה במיוחד ענתה לו בלחש:

"כן, כן זוכרת לכם את מעשה בת-שבע"

לא בטוח שהבנתי על מה הם דברו, אבל ממש שנאתי להיות "מיוחסת", עד שלמדתי לקרוא בעצמי, ואז יום אחד קראתי סיפור נפלא, על רבי ישראל מרוז'ין.

כמו סבי גם רבי ישראל הקפיד על מוצאו הרם מבית "דוד", ואף הגדיל לעשות ועטף את עצמו בגינוני שררה, כס מלכותי, וכרכרה מוזהבת רתומה לסוסים.

ואף הוא טרח רבות להזכיר שאיננו מפשוטי העם, וכאשר בתו הגיעה לגיל המתאים,החל לחפש חתן ראוי.

התישב בכס מלכותו והחל לראיין את המועמדים, לאחר שהמסכנים שמעו את שושלת היוחסין שלו, נמלטו לבלי שוב, עד שיום בהיר אחד (כפי שקורה באגדות) הגיע לביתו צעיר יתום, מאיר קראו לו. שמע את נאום היחוס וכך ענה.

"את הורי אינני מכיר, יתום אני, אבל בטוחני שהיו אנשים ישרים. משפחה שאימצה אותי לא הייתה אמידה במיוחד ועל כן שלחו אותי ללמוד מקצוע חייטות, כדי לעשות לפרנסתי. וכך לימדני החייט. בבואי לתפור בגד חדש, צריך לוודא שהמידות נכונות, והבד ראוי למשימה, ולגבי בגדים ישנים, הם לא פעם דורשים תיקון"

רצתי לסבא עם הסיפור, ואמרתי: " אני רוצה שושלת שתתחיל ממני, ויודע מה, לא בטוח שגם אתה רוצה להמשיך את המסורת של בית דוד, אם קראתי נכון את התנ"ך, בניו הרגו זה את זה, ואפילו שלמה בעייתי במקצת, ואם מתעקש אתה לעקוב על המשך השושלת, הרי בנו של החכם מכל אדם קרע את הממלכה לשתיים."

"זו הסיבה שאנחנו אומרים "מבית דוד", ולא שלמה" – התגונן סבי.

"נו באמת, אל תתחכם ואל תתפלפל, סבא אני אוהבת אותך למרות היחוס"