אברהם אבינו VS אהוד אברהמסון
שידה עמוסה שוקולדים מכל המינים והסוגים עמדה במרכז הסלון של סבתי אדל, וזאת כדי שאורח לדקה, כך כינתה את הדוור או שליח זה או אחר, יוכלו להמתיק את יומם, לפני שהם רצים ליעד הבא, וכמובן לברך אותה ואת ביתה.
לשאלתי מדוע לא להציע לאותו "אורח לדקה" סתם כוס מים, היתה עונה באריכות:
"אברהם אבינו ראה שלושה מלאכים מרחוק, מה עשה, רץ הביתה והכין להם ארוחה שלמה, מים נועדו לשטיפת ידיים או רגליים, לא כדי לגרום לאנשים לברך אותך."
להתווכח עם אדל, סבתי, היה חסר טעם, אפילו סבי, האיש החכם בעולם לא התנגד ואפילו הצדיק אותה. אם ל"אורח לדקה" היו שמורים הררי שוקולד, הרי לאורחים בשבתות וחגים הייתה נכנסת למטבח ל24 שעות לפני ומכינה אין ספור מאכלים ופשטידות.
הריחות מילאו לא רק את חללי הבית אלא גם את החצר ואת בתי השכנים שבאו בעקבות הריח לבקש מתכון. סבתא העדיפה להפריש להם מהתבשיל או מהעוגה, ולא כי קנאית הייתה למתכוניה, אלא הייתה מכינה את הכל "לפי העין או היד" ומעולם לא עצרה לחשב כמויות. עד היום אינני בטוחה מה היא הכניסה לעוגת גבינה שלה אבל ריחה עולה באפי, וכל פעם אני מנסה תבלינים וכמויות שונות אך טרם הגעתי למתכון.
אחרי כל ההכנות לארוחה הייתה מתיישבת בכיסא הנדנדה שלה ומחילה לקטר על העבודה הקשה שהשקיעה בהכנת הסעודה לכולם. כשהעזנו להציע לה שנכין או נקנה, הייתה מתעצבנת ואומרת:
"אדם בצלמו של אלוהים נברא. ומה הוא, הבורא הגדול, טורח ומפרט מה עשה, כמה עשה, ומסכן לא נח עד שסיים וזאת מדוע? כי הוא, הבורא, מצפה שנודה לו על כל פרט ופרט, נהלל ונברך אותו על טירחתו ואף אני כך. לא בשל הקושי של הבישול, אלא בשביל הברכה."
האמת צודקת, הלא זו הסיבה שאני כותבת פוסטים ומספרת סיפורים, לקבל עוד לייק ואולי עוד אחד, לך תבין מה הרווחתי מזה.
ויום בהיר אחד הלכות הכשרות השתנו, ואי אפשר יותר לאכול כל מה שנראה ומריח טעים, בשוקולד הזה יש יותר מדי קלוריות, ובשני חלב עכו"ם, ואבוי עוגת גבינה מכילה לקטוז, ועוגה אחרת מכילה גלוטן, ובל נשכח את בעיית הכשרות של הבשר והדגים. לך תדע מה יש בחסה ופירות בגידול אורגני, תה ירוק וקפה ללא קפאין, ובעצם לארח משפחה וחברים הפך לכמעט עניין מעבדתי. צריך לשקול, לבדוק, לחשב, להוציא ולהכניס ערכים מתמטייים מסובכים. לא יודעת מה היה עושה אברהם אבינו לו המלאכים היו מסבכים לו כך את האירוח. אולי היה מחליט לאפשר לאלוהים להחריב את העולם ולא רק את סדום ועמורה.
אולי בגלל זה "רובין הוד", שגם אהב לארח לארוחת צהריים, שלח את "ג'ון הקטן" לצוד אותם באיומי קשת, נראה לי שסכנת חיים פוטרת את בעיות הגלוטן, הסוכרוז ושאר הירקות.
ובעוד מחשבותיי נודדות אל עוגת הגבינה של סבתא אדל, דווקא הרשלה מאוסטרופולי בא לעזרתי.
"ערב שבועות אחד חזר הרשלה מביתו של הגביר. יום שלם עזר במטבח, סחב והביא, ניקה וקילף ובעיקר הריח את המעדנים שהוכנו לארוחת החג. פנה הרשלה לאישתו וביקש שגם היא תכין להם עוגת גבינה וכך יוכלו לחגוג את שבועות כמו "גבירים". אישתו הלכה למטבח ועל הדרך ביקשה מתכון.
" חצי ק"ג גבינת שמנת" – אמר הרשלה." אין לנו גבינה כלל" ענתה אשתו.
"חצי כוס סוכר לבן" – אין לנו סוכר
"חצי כוס קורנפלור" – אין ענתה אשתו
"מיכל שמנת לקצפת" – לא יודעת מה זה
"חצי כפית וניל" – אתה חולם?
" 200 גרם שוקולד מריר" – אם כבר יש לנו מרור, ענתה.
"4 ביצים גדולות" – קודם תקנה תרנגולת, אולי תהיה ביצה אחת
הרשלה הקשיב לתשובותיה ואמר "אז שיהיה בלי כל החומרים, אבל אנא ממך, חשקה נפשי בעוגת גבינה, אז תקציפי לי כלום, ותכיני עוגת חג!"
500 גרם גבינת שמנת (אפשר להחליף בגבינה 9%)
1/2 כוס קורנפלור
1/2 כוס סוכר
מיכל שמנת מתוקה
חצי כפית תמצית וניל (אמיתי של הביוקר, לא הסינטטי)
200 גרם שוקולד מריר
4 ביצים גדולות
לחמם תנור 160 מעלות
מפרידים את החלמונים והחלבונים
מקציפים את החלבונים עם חצי מכמות הסוכר עד שיהפוך לקצף יציב
בקערה נפרדת מערבבים גבינת שמנת, חלמונים, וניל ומחצית הסוכר הנוספת (אפשר גם בלי סוכר כי השוקולד מתוק)
ממיסים 150 גרם שוקולד
מערבבים הכל ביחד (את השוקולד והתערובת של הגבינה)
מקפלים את התערובת בעדינות לתוך קערת הקצף
בהדרגה מוסיפים קורנפלור עד שהתערובת אחידה
מעבירים לתבנית של עוגה, מכניסים לתנור שחומם ל 160 מעלות
אופים כחצי שעה עד 40 דקות
לכבות את התנור אבל לא להוציא את העוגה, עד שהיא מתקררת, אחרת היא נסדקת.
צריך להכניס בהדרגה אויר החדר לתנור, אחרת הוא ימשיך לאפות, תפתחו את הדלת לחריץ קטן שהאויר החם יצא והאויר הקר יכנס פנימה.
ציפוי:
לאחר שהעוגה קרה, ממיסים את השוקולד הנותר ומקציפים אותו עם השמנת המתוקה
למי שלא יודע איך ממיסים שוקולד - ממיסים באמבט מרי - שמים קערה עם השוקולד על סיר עם מים חמים.
אני אוהבת את העוגה עם שמנת חמוצה ושוקולד מעל בתור ציפוי, ועם גבינת שמנת 30%, כי המח הפרימיטיבי שלי דורש את הסוכר.
חג שמח.
אהבתם את הסיפור ?בשביל שנוכל להיפגש בסיפור הבא ,תלחצו על הלינק תקבלו את הסיפור שאני רוקחת עבורכם בe-mail